לאורך מיליוני שנים התגליות שהביאו לשינוי באורח חיי האדם היו הפקת האש והמצאת ראש החץ; ה"טכנולוגיות" האלה אפשרו למלקטי פירות העץ להפוך לציידים שהעשירו את מזונם בבשר חיית השדה, העוף והדגה. במסגרת המהפכה החקלאית שהתגבשה לאורך אלפי שנים, משנת 8000 לפני הספירה בערך, למד האדם לביית בעלי חיים, לעשות שימוש מושכל בזרעים ולעבד את הקרקע. עשורים חלפו בטרם התרחש שינוי באורחות החיים של הפרט והחברה.
לאחר המהפכה החקלאית, במשך כעשרת אלפי שנים התפרנסה החברה האנושית מחקלאות ומציד; פעילות זו דרשה התמחות מקצועית שהתבססה על תרבות ועל תפיסת ניהול בעלות מאפיינים ייחודיים. בשלב מאוחר יותר התרחשה המהפכה התעשייתית הראשונה, שהתגבשה לאורך המאה התשע-עשרה ותורגמה במפעלי פורד למתודולוגיית ניהול של פיקוד ושליטה על צוותי עובדים בלתי מקצועיים. עובדים אלה מוקמו לאורך קווי ייצור משמימים שאופיינו בפעולות מונוטוניות ובעבודה שמטרתה היתה ליצור מוצר סטנדרטי בלתי משתנה.
תעשייה העוסקת בייצור המוני משגשגת בעולם יציב וצפוי. שינוי וחוסר יציבות מערערים את יסודות הארגון ואת תפיסת הניהול האלה. ביצוע שינוי במוצר דורש לעתים קרובות את החלפת קו המוצרים; פיתוח מוצר חדש (החלפת מודל של רכב לדוגמה) מחייב את הריסת המפעל הקיים והקמת מפעל חדש למוצר סטנדרטי אחר. ברבע הראשון של המאה העשרים הפכה תפיסת הניהול ה"פוֹרדִיסטִית" לפרדיגמה מדעית – תורה מוסכמת על קהיליית המנהלים.
כמו המהפכה החקלאית לפניה, המהפכה התעשייתית שינתה את הנורמות של החברה האנושית והגדירה מחדש את התרבות. מושגים כמו חברה "מודרנית", "מפותחת" או "מתפתחת", הוגדרו והופנמו לפי דפוסי המקצוע ותפיסת הניהול שעוצבו במהפכה התעשייתית. התרבות המודרנית כפי שהוגדרה על ידי המהפכה התעשייתית הראשונה שָרדָה כמה עשרות שנים. השימוש הנרחב במחשב האישי, שנחשף לציבור בשנת 1982, סימן את תחילת ההידרדרות של יסודות תפיסת הניהול הפורדיסטית שגובשה במשך כמאה ושמונים שנה.
מהפכת התקשורת, הטכנולוגיה והאינטרנט שהתרחשה בעשור האחרון של המאה העשרים קעקעה באופן מוחלט את היסודות ואת תפיסת הניהול הערוכים לשלוט בקווי הייצור ההמוני. זמינות הידע והמידע לכל פרט בכל מקום וזמן הוציאה את המונופול על הידע מידי השולטים במידע – המנהלים העומדים בראש הפירמידה, בפסגת הארגון ההיררכי.
במקום שבו המידע מתורגם לכוח פוליטי הריכוז של הכוח יוצר מנוף שליטה רב משמעות; ביזור הידע והפצתו מאידך גיסא מחסלים את הציר שעליו מונח המנוף ומביאים לקריסתו. לפיכך, מהפכת המידע לא רק שחיסלה את מונופול המנהלים על הידע, היא גם הוציאה מידיהם את מנופי השליטה החיוניים לניהול ארגון היררכי. השלמת הפצת רשת האינטרנט על גבי המחשבים האישיים קעקעה סופית את יסודות תפיסת הניהול של החברה הפורדיסטית: בתוך עשרים שנה דורות של מנהלים גילו שהם מנהלים ארגון התלוי על שלד היררכי ושהמערכת חלולה.
הסמכות על ניהול הארגון, כך מתברר, הועברה לידיו של מי שהוא תכלית קיומו של הארגון – הלקוח; האחריות על ניהול הארגון נמסרה למי שנמצא "קרוב לאוזנו", במגע ישיר ללבו או לראשו של הלקוח. המנהל יוכל לשמש כספק במקרה הטוב – כקבלן שירותים לעובדי הקו בחזית הקשר עם הלקוח.
השינויים שחלים על הסביבה והתרבות האנושית עברו מקצב של שינוי זעיר במשך מיליון שנים לקצב איטי של שינוי שנמשך על פני אלפי שנים, ועד לשינוי המואץ בהדרגה במשך מאתיים שנה מאז המהפכה התעשייתית. מהפכת המידע והקהילות הווירטואליות – Web 2.0 – שהתרחשה בעשור האחרון, האיצה את קצב השינוי בתרבות האנושית עוד בטרם קיבלה את שמה המוסכם בפרקי ההיסטוריה. השינוי באורחות חיי האדם והחברה שהתרחש בעשרים השנים מאז חדירתו של המחשב האישי הואץ לקצב של שנים וחודשים בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת.
שינויי הסביבה ומאפייני הביקוש המשתנים בקצב מואץ מחסלים את הפונקציונאליות (שמו של הארגון ההיררכי – "פונקציונאלי"), רמת היעילות נשחקת עד שגם האפקטיביות (הצדקת קיומו) וכושר התחרות של הארגון ההיררכי אובדים מול גמישים וזריזים ממנו.
תואר ה"מנהל", תפקיד ארגוני שנוצר יחד עם קו הייצור, משתנה מן היסוד. קבוצות האוּמָנִים בסביבה הכפרית של טרום המהפכה התעשייתית לא נזקקו למנהלים על מנת לבצע את מלאכתן; בסביבת העסקים הנוכחית ההגדרה, התוכן ומהות תפקידו המקצועי של המנהל נדרשים להגדרה מחודשת. אנשי מקצוע, מומחים, מדענים, מהנדסים, אנשי שיווק ושירות לא יכולים להמתין ל"החלטת" המנהל הנמצא בראש הפירמידה ההיררכית בטרם יפעלו.
בסביבה עסקית משתנה תמונת המערכה חמקמקה: המנהל לא יכול לשלוט בידע שנרכש לאורך תקופת ההתמחות של אנשי המקצוע בארגון. וכך גם לגבי המידע השוטף – זה המוחזק על ידי אנשי הקו והשטח המחוברים לסביבת העסקים שבה פועל הארגון.
חקר הפנומנולוגיה של הניהול מלמד ששינויי העשור האחרון יצרו סביבת פעילות ניהולית שבה מנהלים איבדו את מנופי השליטה בידע, במידע ובבסיסי הכוח הארגוני. מקורות העוצמה להנעת העובדים, אלה שנגזרו מסמכויות המנהלים שפעלו במסגרת "פיקוד ושליטה" היררכית, התרופפו ולעתים קרובות אף נעלמו.
עם השתנות סביבת העסקים, המקצוע הניהולי כפי שהתפתח על פי תפיסת היצור ההמוני משתנה יחד עם השתנות מבנה קווי היצור הסטנדרטיים.
ניסיון להבין כיצד מתפתחת המגמה דוחפת אותנו לבחון את דפוסי הארגון בעבר. זירת פעולתם של הציידים איננה סטנדרטית. ההפתעות הקשורות לתנאי האקלים, לטופוגרפיה ולדפוסי התנהגותם של "קורבנות" הציד לא היו צפויות וודאי שלא היו סטנדרטיות. ובימינו, מנהל קבוצת ציידים שיפעל על בסיס יסודות תפיסת הניהול הפורדיסטית לא יוכל להשיג את ייעודו. אולם קבוצת ציד שתתארגן במסגרת של רשת ניידת וגמישה של מומחים המחולקים לתפקידי ניווט, גששות ומעקב, חסימה ותקיפה, נראית מתאימה בשביל ארגון עסקי שיפעל בעשור הבא של המאה עשרים ואחת.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת תפיסת ניהול מתקדמת היא זו שהצליחה לעשות שימוש בהגיון פעולתם של ה"שליטים" החדשים בהפעלת ארגון - קהילת האוּמָנִים (Professional Masters) המומחים שפעלה בסביבה כפרית; קהילה זו אופיינית לתקופה שלפני פרוץ המהפכה התעשייתית – ומה שהחל בתנועה לאחור לעבר המאה השמונה-עשרה ימשיך להתגלגל לעבר הרחוק אפילו יותר.
ארגון בעל תכונות גמישות וזריזות המבוסס על עבודת מומחים ואנשי מקצוע מגדיר מחדש את מהות הניהול והגדרת תפקיד המנהל. תפקיד המנהל כמפעיל [מנהל] ושולט בתנועת הכוחות הולך ומתייתר; על פי דפוסי הניהול המתאימים לזירת עסקים משתנה תמיד מהות תפקידו של המנהל ממוקדת בהגדרה מחודשת של התפקיד ולקשירתו עם בניין הכוח, עיצוב תכלית הארגון ותרבותו.
נראה כי בעשור השני של המאה העשרים ואחת מה שיתאים להתמודדות עם אתגרי ההשתנות המואצת בסביבת העסקים הם יסודות התארגנות, המבנה הארגוני ותרבות הניהול של קבוצת הציד שהתארגנה ופעלה לפני המהפכה החקלאית. תפיסת ניהול התעשייה ה"מודרנית" מאבדת מחיוניותה יחד עם מקצוע ה"מנהל".
